תאריך ושעה
 


מונה:


בהיכנס השנה החדשה נתברך כולנו בכוחות חדשים כדי שהשנה שזה עתה נכנסת תהיה שנה של הצלחות בכל התחומים בהם כל אחד ואחת עוסקים .  שנה של חשיבה יצירתית ויוצרת מחשבות חדשות שעוברות למעשים חדשים וטובים.
 
"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" כך אנו נוהגים לומר כל בוקר בתפילת השחרית. אנו לא יודעים אם אכן הבורא ממלא כל יום את מיכל האנרגיה כדי שהעולם ימשיך להתקיים, אבל וודאי שהוא לא עוצר את העולם , לא בכל סיבוב של כדור הארץ סביב עצמו ולא בכל סיבוב סביב השמש.
 
על עצם המשך קיומנו אנו מודים כל בוקר. 
 
ראשית,  אם הוא מחדש בכל יום , אז גם אנחנו צריכים לנסות ולחדש משהו בכל יום. מדוע ?       כמו אותו המשכים שהיה מעורר את תלמידיו בכל בוקר,  "יען כי היום הוא יום שלא היה כמוהו לפניו ולא יהיה כמוהו אחריו" !
שנית, אם העולם לא עוצר, מדוע אנחנו צריכים לעצור לחשבון נפש ודווקא בראש השנה ?
 
כבר כתבנו וכתבו לפנינו , שראש השנה במתכונתו הנוכחית הושפע מכל מיני אירועים היסטוריים ובדרך קיבל תצורה כנראה קצת שונה ממה שנדמה לנו שהייתה כוונת המשורר מלכתחילה.       בעצם ראש השנה, ואחר כך גם לפניו חלק ואחר כך כל חדש אלול, עברו סיפוח זוחל ליום הכיפורים. הימים גם קיבלו את הכינוי "חודש הסליחות והרחמים" ו - "ימים נוראים" ! 
 
להזכירנו, ראש השנה בתורה נקרא  "יום תרועה".  בדרך כלל מריעים למלך.  אבל בימינו כבר לא כל כך יש מלכים. ואם יש, אזי הם או סמליים או רודנים. לא מזמן קראנו בפרשת שופטים, אם כבר אתה רוצה לשים עליך מלך, אזי יש הנחיות כיצד הוא צריך להתנהג ומה הוא לא יכול לעשות. לא להרבות סוסים ולהבדיל לא להרבות נשים.  מלך בשר ודם צריך להבין שהוא לא כל יכול. מעניין שאחד המלכים הראשונים והגדולים לא ממש עמד בתנאים הללו . הוא הרבה לו אלף נשים ומי יודע כמה סוסים. לא מפליא שממנו התחילו הפיצולים והמחלוקות.
 
ומה עם מלך מלכי המלכים, האם ראש השנה הוא עדיין זמן המלך ? 
הפיוט "אזור גבורה". הפיוט הוא הראשון שנוסף לתפילה הרגילה ומופיע בתפילת ראש השנה,  מיד אחרי ברכת "יוצר אור ובורא חושך". גם במחזור "רבא" שהיה המחזור הנפוץ בעת שאנחנו היינו בסוף גיל העשרה.  וגם במחזור "אמרי חן" שמצאנו אצל גולדה בבאר יעקב, מופיע הפיוט הזה. הפיוט מתחיל בכל משפט במילה "מלך" ואחריה ממשיך לפי הא"ב.  בפרוש במחזור "רבא" כתוב שהוא עוסק בעשרה מלבושים של הקב"ה... "וזה שהתחיל הפייטן בתיבת מלך , כי היום יושב על כסא דין כמלך".  לכאורה מתאים לדעה שמה שמוגדר בתורה כיום הדין וקיבל את השם ראש השנה, זה יום המלכת המלך, מלך מלכי המלכים.
 
 אבל אם תחפשו את הפיוט הזה במחזור המאוד נפוץ ומקובל לראש השנה – מחזור רינת ישראל, הוא לא מופיע שם.  בעלי עיניים צעירות וטובות יבחינו בכתוב באותיות מאוד קטנות, ש – "בסוף המחזור יש פיוטים והוא מופיע שם ביוצרות ליום א' " !
 
אז מה זה אומר ?
 
ראשית, זה מראה שיש שינויים. בימי הביניים עת היו צרות מתרגשות על ישראל מצאו לנכון להכניס פיוט שכזה. וכנראה בעשורים האחרונים מצאו שאיננו מתאים עוד להיאמר.  שנית, כנראה שהפיוט הזה, או לא כל כך מובן. או לא שייך לראש השנה.  אז אולי צריך לעשות חשיבה מחודשת ?!
 
ואם עושים חשיבה מחודשת , פעם בשנה או כל יום, מה מטרת החשיבה המחודשת ?

החשיבה המחודשת על החשיבה המחודשת, מציעה להביט אחורה כדי לבחון היכן עשינו דברים טובים והיכן חלילה טעינו.  ובכוונה אנחנו לא משתמשים במונח "חטאנו".  מתוך המבט אחורה, החשיבה החיובית היא כיצד להתכונן ולתכנן קדימה את דרכינו ומעשינו שיהיו לטוב וחסד.  הימים הללו, כך נראה בעינינו , לא נועדו לחיטוט בחטא שחטאנו, אלא למבט קדימה מתוך הדברים החיוביים שעשינו ואל הדברים החיוביים שבתוכניתנו עוד לעשות.

 

לייבסיטי - בניית אתרים