תאריך ושעה
 


מונה:


ערב שבת פרשת תזריע-מצורע ערב יום הזיכרון התשעז 2017


בין שני ימי הזיכרון. בין זיכרון למשפחותינו שנרצחו בשואה ובין זיכרון הנופלים במערכות ישראל. רצף של חמישה דורות. החל מכץ צבי-זיגמונד-זנדוויל ופרל-ז'וזפינה סבא וסבתא של אימא-סבתא גבריאלה-שיינדל –לאה מוסקל לבית גרינצוויג. דרך בתם ובעלה – אליזבט-זלאטא ויוסף-שלמה גרינצוויג. דרך בנם, אח של גבריאלה - ברוך-מנחם-בנימין גרינצוויג. את הדור שלנו מייצגים ברשימה המצערת הזו שתי אחיותינו למחצה – מוסקל חנה-איזבלה ופנינה-פרל, בנותיהן של אבינו מוסקל יהודה ואשתו הראשונה – שרה סרינה לבית ריזמיבש.

את כל המנויים לעיל אנו מזכירים למרות שלא פגשנו ולא הכרנו אף לא אחד מהם.
ולצערנו לרשימה הזו נוסף נציג ליום הזיכרון שעומד בפתח – בנינו,אחיכם ובן דודכם רפנאל-ברוך.  כן התוספת – ברוך, באה מהברוך שמוזכר לעיל.
עד לפני 11 שנים, השתתפנו בטקסי יום הזיכרון, יחד עם תושבי המושבה ולמחרת עמדנו בצפירה יחד עם כל עם ישראל.  אחרי שרפנאל נפל ונוסף לרשימה הארוכה של הנופלים במערכות ישראל, ברור שיום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל קיבל ממד שונה.
מה בעצם נשתנה ביחס ליום הזיכרון ?

זו אולי שאלה שאני צריך לשאול אתכם. יען כי המעורבות שלי בהכנת הטקס ובעצם בכתיבתו יחד עם הצורך גם לשאת דברים בשם משפחות הנופלים, משנה אצלי את נקודת ההתייחסות. ויחד עם זאת, התבוננות בתמונה של רפנאל ואפילו הציפייה שהתמונה תעלה, חודרת עמוק לנשמה.
האם ההשתתפות בטקסים עושה את היום הזה למה שהוא ?
 טקס בערב ליד האנדרטה, ערב שירה וסיפורים ביד לבנים, ולמחרת טקס בבית העלמין עם הצפירה השנייה, מסורת של התכנסות בחצרנו ושיעור בצהרי היום. השנה גם תכנית ב - MTV לזכרו של רפנאל (ערוץ 89 בהוט וערוץ 75 ביס) ,בדיוק על הטקסים- בשעה 20.00 בערב יום הזיכרון ולמחרת ב – 1.5.2017 ביום הזיכרון עצמו בשעה 12.00 ... ואחר כך יום העצמאות.

סביר להניח ש בערב יום הזיכרון, רוב הציבור משתתף בטקסים או צופה בהם בטלוויזיה. למחרת הולכים איש לדרכו , לעבודתו ולעיסוקיו וחלק גדול מתכונן לטיול או להעלות את הבשרים על האש.

ואולי לא צריך לחפש יותר מדי משמעות ליום הזה. מי שמרגיש צורך להזדהות עם הנופלים ו/או עם משפחות הנופלים, מוצא את הדרך המתאימה לו.
השנה נציין 50 שנה למלחמת ששת הימים. זו אמנם הייתה סוג של מלחמת בזק עם ניצחון מרשים ומיוחד בהיסטוריה של עם ישראל ואולי בהיסטוריה של מלחמות בכלל. אבל גם במלחמה מוצלחת שכזו נפלו למעלה ממאה לוחמים בכל יום. תוך כדי הרושם העז של הניצחון, קצת נדחק מקומם של הנופלים ועוד יותר של משפחות הנופלים. משפחה שבן המשפחה לא שב מהמלחמה, כך נראה, נכנסת לאבלה גם כשסביבה כולם עסוקים בתרועות הניצחון. אלבומי הניצחון שיצאו אחרי המלחמה לא עסקו בנופלים אלא במנצחים ובמקומות ששוחררו. ואם לא די היה בכך, לא חלף זמן רב ואל הרשימה של הנופלים הצטרפו כמעט מידי יום נופלים נוספים במהלך "מלחמת ההתשה" . וב – 1973 במלחמת יום הכיפורים נוספו עוד אלפי נופלים.

אחד הנופלים היותר מפורסמים הוא איתן נווה בעל עיטור הגבורה, שנפל בקרב בגבעת התחמושת, ומוזכר בשיר שנכתב אחרי הקרב. איתן נווה נולד במושב מולדת ביום י' בסיוון התש"ד 1.6.1944 . זה בדיוק היום והשנה שאימא-סבתא לאה , הגיע עם בני משפחתה לאושוויץ-בירקנאו !!

אותו עם, אותו יום, אותה שנה וההבדל התהומי בין גלות לארץ המכורה, המולדת, גם אם עדיין לא מדינת ישראל.

בפרשותינו העוסקות בדיני ובתהליכי טומאה וטהרה מצוינים מצבים שונים בגלגל חיי אדם ואשה,  התנהגותם אחריותם  ומטלות הכהן והאדם עצמו לשינוי המצב המעיד על בעיה ומחייב לפעמים בידוד והרחקה מהציבור. מתחילים בהגעת אדם חדש לעולם ומסיימים בסימנים המעידים על חטא כלשהו שבשלו באה הצרעת וחכמינו  מפרשים – חיים ומוות ביד הלשון – זו התוצאה של לשון הרע  ועוד הוסיפו והזהירו "חכמים היזהרו בלשונכם" ואולי כיוונו למנהיגים שכל מילה היוצאת מפיהם יכולה להוביל למחוזות טובים אבל גם להוביל למלחמות . 

שנזכה לימים טובים של חרות ועצמאות ונזכור להביט אחור ולא לשכוח את ההולכים, יפי הבלורית והתואר והטוהר.



לייבסיטי - בניית אתרים