תאריך ושעה
 


מונה:

שבועות זה חג קבלת התורה. וגם החג החקלאי של עונות השנה, עת הבאת הביכורים. התפקיד השני הזה של הבאת ביכורים, לא כל כך מתקיים. לחלק הראשון נוצרה מסורת של ליל לימוד תורה. מהיכן נוצר המנהג הזה שבו לומדים כל הלילה ? יש יסוד סביר להניח, כי אחרי  סיום "מעמד הר סיני", האלוהים הלך לדרכו. ולא ממש מוזכר שמשה נשא נאום חוצב להבות בו הודיע לעם ישראל כי החל מהשנה הבאה אנחנו נציין כל שנה את האירוע הזה של קבלת התורה בלילה בו כולנו לומדים את חוקי התורה החדשים כל הלילה. אז מהיכן בעצם מתחיל המנהג הזה של תיקון ליל שבועות? את השאלה הזו כבר שאלו רבים וטובים לפני.מצאתי מאמר של מאיר בר-אילן בו הוא מתחקה אחרי מקורו של המנהג הזה.
וכך הוא מביא שכתוב בזוהר "שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה. וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם על פי פשוטו, לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כמו שכתוב במדרש , לכן אנו צריכים לתקן זה.

ומהו אותו מדרש שבגינו נולד מנהג "תיקון ליל שבועות ועל מה צריך לעשות "תיקון"?

"...משל למלך שגזר ליום פלוני אני נכנס למדינה, וישנו להם בני המדינה כל הלילה. ...כך הקדוש ברוך הוא הקדים, 'ויהי ביום השלישי בהיות הבקר', (שמות יט,טז)  וכתוב 'כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם". וכאן בא המדרש ואומר המסקנה היא  "שישנו להם ישראל כל אותו הלילה, לפי ששינה של עצרת עריבה והלילה קצר".  זאת אומרת "שבא הקדוש ברוך הוא ומצאן ישנים. ולכן התחיל להעיר אותם : 'ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים'. והיה משה מעורר לישראל , שכתוב "ויוצא משה את העם.." ... אמר ר' יצחק: זה הוא שמקנתרן על ידי ישעיהו שנאמר: "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה, הקצור קצרה ידי מפדות." (ישעיה נ,ב)

מכאן מסיק בר-אילן, " שאמוראי ארץ-ישראל היו מודעים לכך שקבלת התורה על ידי בני ישראל נעשתה ברישול, שלא רק שהם ישנו בלילה, אלא שהקב"ה היה צריך לעוררם. ואולם, אף שהאמוראים עמדו על הגנות שבשינה קודם למתן תורה, הם לא סברו כי יש להישאר ערים כל הלילה שלפני מתן תורה".

אחרי הבאת מקורות שונים מסכם בר אילן את הנושא:
"הכלל העולה מן העדויות שנאספו עד כה הוא שתיקון ליל שבועות התפרש לראשונה במאה השלוש-עשרה בספר הזוהר, ובכתבי ר' משה די ליאון. ר' יוסף קארו (שלא מזכיר את תיקון ליל שבועות ב "שולחן ערוך" כחלק מההלכה, אבל לפי משה די ליאון קארו מקיימו בפועל יחד עם תלמידיו), ומקובלים אחרים, נהגו לקיימו עוד קודם לעלייתם לארץ-ישראל במאה השש-עשרה. מנהג חסידות זה, שהיה קשור בראשיתו לחוויה מיסטית, התפשט בין יהודי צפת, ומאוחר יותר נהגו בו תלמידי החכמים במאה השבע-עשרה, עד שהפך להיות מנהג הכלל במאה השמונה-עשרה. הנימוק הקבלי שניתן לתיקון ליל שבועות היה שהוא מהווה הכנה לקראת מתן-תורה, 'יום הנשואין' בין עם ישראל לאלוהיו. נימוק 'חדש' לתיקון זה הוסיף מחבר חמדת ימים שראה בחג מתן תורה יום-דין לעניין תלמוד תורה. הנימוקים הקבליים, כמו גם סמכותם הרוחנית של הדוגלים בהם, גרמו לכך שתיקון ליל שבועות התקבל בכל קהילות ישראל, באופן הדרגתי, עד שהפך להיות עצם מעצמותו של חג מתן תורה"

נראה שיש לנו נטייה לפעמים קצת "לשחוט פרות קדושות" , יען כי מחוסר תמימותנו אנו יודעים שמאחרי כל מנהג ומעשה יש סיבה ו/או כח מניע. לכן התחושה היא , שבעת ההיא היה רצון לעודד את לימוד התורה, או אולי יותר מכך, את לימוד המשנה והגמרא . נזכור ונזכיר כי הדפוס מגיע לעולם רק ב – 1456 ולוקח עוד זמן רב עד שמדפיסים ספרים בכלל ואת המשנה והתלמוד בפרט.  ספר התורה היה מצוי יותר, מאחר ונכתב בכתב יד וניתן היה ללמוד בו הגם שגם ספרי התורה , שלא כמו היום, לא היו מצויים בכל בית.
ואולי בעצם רצו לומר שמעמדה של המשנה ובעקבותיה הגמרא, הם "התורה שבעל פה", שהגם שלא נכתבו בשום מקום בתורה, הם באותו מעמד של התורה, כפי שנהוג לכנותם "הלכה למשה מסיני".  זה גם נושא מרכזי בוויכוח עם "הקראים" ועם עוד כתות שלא סברו כך.  ואולי בעצם מסתתר כאן גם מאבק שליטה, מי מחליט ומי פוסק ומה הפרוש הנכון של התורה הלכה למעשה?!

וכיצד כתוב בתורה על החג הזה ששמות שונים לו ?

שלושה משמות החג המופיעים בתורה והם – חג הקציר, חג השבועות ויום הביכורים. כך הם מופיעים בארבעה מחומשי התורה:
בשמות – " וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּדֶה " (כג:טז);
             " וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים " (לד:כב).
בויקרא – " וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּבָּת... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּבָּת הַשְּבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּים יוֹם " (כג:טו-טז. ) השם הוא בעצם "יום החמישים".
בבמדבר – " וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה " (כח:כו).
בדברים – " וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱ‑לֹהֶיךָ " (טז:י).
לחג עוד שני שמות הנזכרים בדברי חז"ל: "עצרת" ו"מתן-תורה", אבל לא נזכרים בתורה

התסבוכת נוצרה מאחר ולא נכתבו בתורה תאריכים מדויקים לחגים המנויים לעיל ולא נכנס לוויכוחים מה משמעות "ממחרת השבת" שממנו נגזר התאריך. רק נזכיר שהגיע הדבר לידי כך שבשנים מסוימות על פי דעת הרבנים , כשממחרת השבת הייתה שבת, חזרו והכריזו "קצור" ! ועוד שלוש פעמים. ובעצם הורו לבצע מלאכה האסורה בשבת ולו רק כדי להוכיח שחישובם הוא הנכון.

ועתה נשאלת השאלה: ונניח שהסיבות "לתיקון ליל שבועות " במקרה הזה, או מנהגים אחרים, שמתברר שהונהגו  לצורך אותה שעה, או במקרה הגרוע יותר לצורך מאבקי שליטה, והפכו למנהג שנשמר מזה עשרות או מאות שנים, האם חייבים להמשיכו ?!  האם מותר להפסיקו ?!

לסיכום נאמר כי לא נראה לנו שבני ישראל "התרשלו" ולא קמו והתייצבו לקבלת התורה בחיל ורעדה ובזמן, אחרי שהתכוננו למעמד הזה שלושה ימים. לא נראה גם שרצה הקדוש ברוך הוא להרבות לעם ישראל "תיקונים" . ולכן כל מה שעושה האדם , בין אם בתפילה ובין אם בלימוד תורה או בכל עיסוק אחר, הוא עושה על פי הבחירה החופשית שנתנה לנו בהר סיני יחד עם מתן התורה. 


לייבסיטי - בניית אתרים