תאריך ושעה
 


מונה:


אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ - תִּשְׁכַּח יְמִינִי! תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי! (תהלים קל"ז 6-5)


ב כ"ח באייר,  ציינו 48 שנים מאז כבשו ושחררו לוחמי צבא ההגנה לישראל, את חלקי ארץ ישראל שממערב לירדן ובמרכזה ירושלים המוקפת חומה.  היום הזה נקבע כיום חג לציון איחוד העיר ירושלים.

מה אופי יש לו ליום הזה ומה נקבע לו ע"י מדינת ישראל?
 
בישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז י"ז באדר תשכ"ח (17.3.1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שבה נאמר: "בתפילת שחרית – "שירת הים" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה. יאמר התפילה פרק ק"ז בתהילים ויום משתה ושמחה", וכן: "אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בניצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש".

חוק יום ירושלים
בשנת 1998 העניקה הכנסת למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998, שנחקק על פי הצעת החוק של חבר הכנסת חנן פורת (מפד"ל). בדברי ההסבר להצעה נאמר:
עם מלאת 30 שנה לשחרורה ולאיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום להציג זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי. את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות, שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, יש לציין ולייחד כיום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל, אשר שב לארצו, הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית.

השנה התשע"ה , כבכל שנה התקיימו הטקסים והאירועים הממלכתיים הללו:

 ישיבת ממשלה חגיגית לציון יום ירושלים במוזיאון ישראל.

טקס ממלכתי ליום ירושלים – טקס אזכרה ממלכתי לחללי מלחמת ששת הימים.

טקסי זיכרון ללוחמים – טקסים ליד אנדרטאות הצנחנים והתכנסות ותיקי חטיבת הצנחנים והלוחמים בגבעת התחמושת.טקסי זיכרון ללוחמים וותיקי חטיבת ליד האנדרטאות: שייח ג’ראח, גבעת התחמושת, הקונסוליה האמריקאית, שער האריות, גבעת התחמושת ומוזיאון רוקפלר.

ישיבת כנסת חגיגית לכבוד יום ירושלים 

טקס ממלכתי לציון 48 שנה לשחרורה ואיחודה של ירושלים במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, ראש העיר, הרמטכ”ל, המפכ”ל והמשפחות השכולות
 
ואני את תרומתי הקטנה לציון היום הזה, תרמתי כשיזמתי יחד עם חברי, במסגרת הסיורים עם עוזי דיין, סיור תצפיות "ירושלים הרים סביב לה" ביום שישי האחרון. לסיור הגיעו בחמישה אוטובוסים, אחד מחיפה אחד מירושלים ושלושה מתל-אביב והמרכז, קרוב ל – 250 מטיילים.

את הסיור התחלנו כפי שהתחלנו מטיילת ארמון הנציב הצופה מדרום אל עבר העיר העתיקה. ארמון הנציב , הניצב כמאתיים מטר מזרחה לתצפית, היה מקום מושבו של הנציב העליון הבריטי בתקופת המנדט. עם תום המנדט בהכרזת המדינה , עבר המקום לשליטת האו"ם. שם ישבו אנשי האו"ם עד שבמלחמת ששת הימים ביצעו חיילי הלגיון הירדני את אחת הטעויות הגורליות, עת השתלטו על ארמון הנציב. ההתגרות הירדנית הזו הביאה לתגובה הישראלית, שהביאה בסופו של דבר לכיבוש ושחרור כל חלקי ארץ ישראל מקווי שביתת הנשק של התש"ט=1949 המכונה "הקו הירוק" ועד לנהר הירדן.

מהתצפית ניתן לראות כמו על כף היד את העיר ירושלים שבתוך החומות. נקודות ציון מרכזיות הן שלושת הכיפות. שתי כיפות על הר הבית. הכיפה הבולטת היא כיפת הסלע אותה ציפו מחדש ב – 80 ק"ג זהב לפני כ – 15 שנה, מכספו של המלך חוסיין הירדני. קצת דרומה ממנה נראית דהויה , כיפת הכסף האפורה שמעל מסגד אל אקצה. בין שני המבנים הללו מתקבצים בימי שישי ובחג הרמדאן עשרות אלפי מוסלמים הקורעים ומשתחווים לכיוון דרום למכה, כשישבניהם פונים לכיוון כיפת הזהב , המזוהה עם מקום בית המקדש !

הכיפה השלישית היא כיפה לבנה גדולה הנמצאת ממערב לכותל המערבי. הכותל המערבי , להזכירנו, הוא בסך הכל , קיר תומך , כמו גם יתר שלושת קירות התמך, של חצר בית המקדש! הכיפה הלבנה היא כיפת בית הכנסת של יהודה החסיד.

מהתצפית , ניתן לראות גם את הר הצופים והר הזיתים אליהם הגענו בהמשך הסיור. בקו הרקיע של ההרים הללו בולטים שלושה מגדלים. על הר הזיתים מגדל "כנסיית העלייה" שעל פי מסורת הנוצרים, ממנה עלה השמיימה , ישועה בן יוסף היהודי , זה המכונה – ישו. במרכז הרכס בולטת כנסיית אוגוסטה ויקטוריה על שם אשתו של הקיסר הגרמני וילהלם השני, זה שנפגש עם הרצל במקווה ישראל. והמגדל השמאלי הוא מגדל האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים.

נקודת התצפית הבאה הייתה מעל "משכנות שאננים" סמוך לתחנת הקמח שבנה מונטיפיורי. שם נתתי אני את ההסברים . החלק הראשון התייחס לחומת העיר העתיקה הניבטת מהתצפית כלפי מזרח.  חומות ירושלים עברו כמה פעמים בניין והרס. ההתייחסות הראשונה לחומה נמצאת במזמור נ"א פסוק כ' בתהילים , עת מבקש דוד "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם". (המזמור הזה למרבה ההפתעה עוסק בבקשת הסליחה והחרטה של דוד על דבר לקיחת בת שבע מאוריה החיתי). בעת ההיא ירושלים מזוהה יותר עם עיר דוד הנמצאת בשיפולי הר ציון לכיוון דרום מזרח.
ההתייחסות המרכזית הבאה לחומות ירושלים מופיעה אצל ישעיהו:
"וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם, וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה"  )שעיהו, פרק כ"ב, פסוק י')

הזמן הוא עת סנחריב מלך אשור צר על ירושלים . המצב הלך והחמיר והיה הכרח להרוס את הבתים שבספר – בקצה העיר, ואת החומרים לקחו לבנייה וביצור של החומות.

לא אפרט יותר מידי על כל האימפריות שבאו על ירושלים והרסו את חומותיה. החומה הנוכחית נבנתה ע"י סולטאן סולימן העותמאני ב – 1538 . זה אותו סולטאן שעל שמו בין משכנות שאננים ובין החומות נמצאת היום "בריכת הסולטאן". על החומה הזו , כך סיפרתי להם , הלכתי בל"ג בעומר עם נכדתי מבשרת.

בתוך החומות הללו, בתקופה התורכית-עתמאנית חיו מעט יהודים אבל שמרו על רצף הדורות. בתוך החומות ארבעה רובעים: יהודי- בחלק הדרום מזרחי, מוסלמי - בחלק הצפון מזרחי, נוצרי – בחלק הצפון מערבי, וארמני בחלק הדרום מערבי, זה הנמצא מעבר לחומה כשמביטים מכיוון משכנות שאננים מזרחה. היהודים חיו חיים עניים מכספי החלוקה שאספו שד"רים (שליח דרבנן) ברחבי העולם. הם ראו עצמם לומדי תורה בשליחות עם ישראל עד שאלו "ישובו עם המשיח מהגולה". בשנת 1854 הולך לעולמו בניו-אורליאנס יהודי עשיר בשם יהודה טורא. הוא הותיר אחריו ירושה של 50,000 $ עבור עניי ירושלים. כעבור 3 שנים בונה משה מוטיפיורי את תחנת הקמח מחוץ לחומות , כדי להוזיל את מחיר הטחינה היקר שגובים הערבים מהיהודים. מתחת לתחנה מול החומות מחליטים מונטיפיורי ורוזנטל לבנות מכספו של טורא, שכונה חדשה מחוץ לחומות. נבנה מבנה ארוך עם עשרים יחידות דיור ושני בתי כנסת בשני קצותיו. אשכנזי וספרדי!  באכלוס הדירות ב – 1860 נערכת הגרלה אליה נגשו 80 מבקשי דיור.  המקום מקבל את השם משכנות שאננים.

כך בעצם מתחילה ההתיישבות מחוץ לחומות הסוללת את הדרך לעליות הראשונות ולפניהם העליות הטרום ראשוניות של תלמידי החסידים והמתנגדים.

ממשכנות שאננים נסענו להר הזיתים שם, תוך כדי תצפית על הר הבית ונחל קדרון שביניהם, סיפר חיים יואבי רבינוביץ, את סיפור דוד ואבשלום בנו המנסה לרשת אותו עוד בחייו. למטה ניצבת מצבת "יד אבשלום" לזכר אותו אירוע.  ירדנו אל בית העלמין אל חלקת קברם של שני הנידונים למוות חברי האצ"ל והלח"י , פיינשטיין ובראזני, שפוצצו עצמם בתא הנידונים למוות עם רימון שהיה חבוי בתפוז. אלו שני הלוחמים "האשכנזי" ו – "הספרדי" , מנאום "הצ'חצ'חים" של בגין. בגין ורעייתו טמונים, על פי בקשת מנחם בגין , סמוך לחלקת הקבר של השניים .

את הסיור סיימנו באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים , מבית הכנסת של האוניברסיטה, שם נתן עוזי דיין את דברו, צופים דרומה מערבה. רואים את הר הזיתים , את טיילת ארמון הנציב ממנה התחלנו את סיורינו וכמובן את העיר העתיקה על רקע העיר החדשה ומגדליה ואומרים שלום לך ירושלים.

למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך

מומלץ לכל חתן וכלה ביום חתונתם או בשבוע שלפני חתונתם לעשות את הסיור הזה. אז אולי תקבל השבועה  "אם אשכחך ירושלים" מימד נוסף.

 

לייבסיטי - בניית אתרים