תאריך ושעה
 


מונה:



בשבת שכזו , עולה ההתלבטות האם לעסוק בפתיחה של ספר דברים, בנאום המסכם של משה אל בני ישראל בביאור התורה,  או בחורבן ובנין בארץ ובירושלים והמצב בהר הבית.

אנחנו מאמינים שריבון העולם מנהל את עולמו והכל נהיה בדברו. רוצה לומר שההרס והחורבן, כמוהו כהתחדשות והבניין, הכל נהיה בדברו. ובכל זאת הרשות נתונה והבחירה החופשית היא מיסוד בריאת העולם.

אם ריבון העולם איפשר את הרס בית המקדש ובכך הפסיקו להקריב קורבנות, אולי הגיע למסקנה שאין צורך לא בבית מקדש ולא בקורבנות. נותרה רק השאלה, האם לא היה בהם צורך לפרק זמן מסוים או שמאז ועד עולם לא יהיה בהם עוד צורך. העובדה היא שהעולם בכלל והעולם היהודי בפרט, מתנהלים ללא בית מקדש כבר קרוב  לאלפיים שנה. האם יש בפרק זמן של כאלפיים שנה  כדי להעיד שאין עוד צורך בבית מקדש ? 

בדיוק מאותו מאורע של החורבן , אותו אנו מציינים בדרך כזו או אחרת , כבר  1946 שנה, ישב עם ישראל מפוזר ומפורד מחוץ לארץ ישראל. האם העובדה ששבנו לציון ברינה לאחר תקופה כזו ארוכה, יש בה כדי להעיד שעוד אפשרי שייבנה בית המקדש ויחזרו להקריב בו קרבנות ?!
אם אנחנו חושבים או מאמינים שמאת ה' הייתה זאת, אזי זה לא ממש משנה מה אנחנו חושבים ומה אנחנו עושים. אבל אם אנחנו חושבים שאנחנו חייבים להיות פעילים ולנסות לשנות את פני ההיסטוריה והמציאות, אזי יש חשיבות מרובה , למשל לתנועת "חובבי ציון" שפעילותם גרמה בין היתר להקמת המדינה ולשיבת ציון של כמעט חצי מעם ישראל, עד היום. מה היא אפוא הפעילות שאותה צריך לקדם בימים אלו ?  האם לגרום לכל עם ישראל לשוב לציון, או אולי להוציא מכרז לתכנון וביצוע של בניית בית המקדש ?
האם בכתב הכמויות של המכרז לבניית בית המקדש, יהיה מזבח לעולות וזבחים , או אולי יהיה תכנון של "בית תפילה לכל העמים" ואולי גם לכל המינים, יחד או לחוד?!

ואם זה בית תפילה לכל העמים (להבדיל אולי מלכל הדתות) האם צריך לשתף עמים אחרים בתכנון?  ושאלה נוספת לא כל כך פשוטה, האם כדי לבנות את בית התפילה החדש, יהיה במכרז גם סעיף הריסת המבנים הקיימים  במתחם ? האם בפינוי ההריסות יהיה סעיף של שימוש חוזר בחלק מהחומרים.  כמו למשל שימוש בזהב מההריסות ?

ברור שזה נשמע הזוי. ברור שכל אלו שעולים להר הבית נראים הזויים. הגם שהראשון שעשה זאת במופגן, היה אריאל שרון שבעקבות העלייה הזו להר הבית, פתח במסע שהסתיים בבית ראש הממשלה. ואם בממשלה עסקינן, הרי שממשלות ישראל פוחדות לבנות מבני מגורים בשכונות ירושלים. כדי לבנות בהר חומה , מחכים לפיגוע ובעקבותיו מפשירים תכנית ישנה לבניה ומוציאים אותה לפועל. אז איזה פיגוע צריך להתרחש כדי שיוציאו לפועל תפילה בת כמעט אלפיים שנה "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו..." !
אז ברור שבית המקדש , לא יבנה כל כך בקרוב ואולי לא ממש בימינו  ואולי טוב שכך. הוא לא ייבנה , יען כי אין לאף אחד, לא את הרצון וודאי לא את האומץ לבנות אותו ואפילו לא להוציא מכרז לתכנון של בית מקדש חדש. ומדוע טוב שכך ? !
טוב שלא יתחילו אפילו לתכנן, יען כי, תתחלנה המריבות. האם התפילה תהייה בנוסח שעמי או בלאדי? אשכנז או ספרד? אשכנזים או חסידים או ליטאים או תימנים או מרוקאים או ...!!!!

האם תהיה גם עזרת נשים  או רק גברים או גם ביחד וגם לחוד ? ומה על נשות הכותל, האם תישארנה ליד הכותל או באיזה צד של הכותל ?  ואלו רק מלחמות יהודים בינם לבין עצמם.

אז כנראה שהפתרון היותר טוב, הוא שכל אחד יתפלל לאלוהיו וישוח עם קונו היכן שהוא מוצא לנכון- ביער, בשדה, בבית הכנסת מכל סוג שהוא או פשוט איש בביתו. ובימים טובים כמו ט' באב, יתקבצו קהילות קהילות ויתפללו תפילה חגיגית  לציון חזרת עם ישראל לארץ ישראל, להכרזת עצמאות ולהודות על כל מה שנתת,  ובא לציון כל עם ישראל.

ואולי במקום יום צום על חורבן הבית, שכאמור כנראה לא ייבנה כל כך מהר, צריך לקיים סוג של יום זיכרון לזכר הגורמים שהביאו לחורבן. יש הטוענים כי החורבן הגיע בגלל שנאת חינם  ויש הגורסים שהייתה קריסה פנימית של שחיתות שלטונית ודורסנות של בעלי ההון. אז אולי, זה הכיוון שצריך לעשות בו תיקון.

ידוע הסיפור , וגם אם הוא רק סיפור, על נפוליאון הרואה יהודים בוכים ומתאבלים. שואל נפוליאון את היהודים, מדוע אתם בוכים? משיבים לו שהיהודים בוכים על חורבן בית המקדש. מתי נחרב בית המקדש? מתעניין נפוליאון, והם עונים לו "לפני למעלה מ - 1700 שנה. או אז אומר נפוליאון (או שהמספר היהודי שם בפיו)  את המשפט החשוב " עם שמסוגל לבכות כך על עברו-יש לו עתיד..
נרשה לעצמנו , לחלוק על הרצון לשמר את זכר החורבן בצום ובתענית, יען כי אלו שרק בכו ושימרו את הגלות, לא קידמו את הבניין של הארץ ואם ימשיכו רק לבכות, לא יקדמו שום דבר.

לימים, כנראה בהשראת המשפט המיוחס לנפוליאון, יכתוב יגאל אלון את המשפט: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". 

מתוך זכירת העבר , והפקת לקחים מההיסטוריה הרחוקה והקצרה, יש תקווה לבניין ויצירה .

הביטו על העמודים הראשונים של שלושת עיתוני היום המובילים , ישראל היום , מקור ראשון וידיעות. היום יום שישי ערב שבת ט' באב. רק בידיעות יש איזכור קצר של ט' באב, בפינה השמאלית התחתונה למטה המפנה לכתבה קטנה בעמוד 7 שחציה תמונה של הכותל וחרדי מתפלל מצולם מגבו.  להזכיר כי השבוע, אחרי הזכיה במדליית הארד , הקדיש העיתון את העמוד הראשון במלואו ועוד ארבעה עמודים שלמים ברצף למדליית הארד בג'ודו לנשים לירדן ג'רבי.     האם להווה הדל הזה התכוון אלון ?!

הדיון הציבורי שצריך להתרחש בט' באב צריך להסיר את הלוט מעל ערפל העתיד.

לייבסיטי - בניית אתרים