תאריך ושעה
 


מונה:


ערב שבת פרשת ואתחנן התשעז 2017
משה המנהיג הדגול ממשיך בנאומי הסיכום וממשיך ללמד את עם ישראל , מחנכיו ומנהיגיו , כיצד יש להוביל את העם הזה אל תוככי ארץ ישראל לרשתה, וכיצד צריכים להנחיל ולהמשיך את המסורת.
כדי להנחיל ולשמר מסורת, צריך בראשית כל לשמוע . צריך לשמוע , לא את החוקים, כי אם אל החוקים. כמו שאומרים בימינו, צריך להתחבר אל...  זה מוטיב מרכזי שיש ללמד את המלמדים. צריך ללמד את המלמדים להיות קצת יותר מנחילים , קצת יותר יצירתיים כדי לתת ללומדים חוויה תוך כדי עיסוק בעשייה של הדברים הנלמדים.
 "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.  ב לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם.   ג עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה, בְּבַעַל פְּעוֹר:  כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ.  ד וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.   ה רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.   ו וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.  ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.  ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם .  ט רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ .  י יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי:  אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן". (דברים פרק ד )
אחרי שהדור הראשון לומד ומפנים את החוקים והמשפטים כאורח חיים, הוא יכול וצריך להעביר וללמד את המורשת לדורות הבאים – "לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" .  חובת הנחלת המורשת המוטלת על כל אחד היא לשני הדורות הבאים – לבנים ולבני הבנים. וגם זאת בדרך שבא הבנים אותם אתה מלמד ומנחיל להם את המורשת, יהיו כאלה שיודעים כיצד ללמד ולהנחיל את המורשת גם לדור הבא. כך נוצרת מסורת הנמסרת מאב לבן ולנכד (לשון זכר כולל גם לשון נקבה).
בתוך המסורת הזו הוכנס כלל חשוב : "לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם".
נראה שעם השנים , היה מאוד ברור החלק האחרון של הפסוק "וְלֹא תִגְרְעוּ", אבל על החלק הראשון של הפסוק, על ה -  "לֹא תֹסִפוּ" , לא ממש הקפידו !
וכך נוצרה לנו מסורת, של הרבה מאוד תוספות, שלא ממש ברור שזו הייתה כוונת הכתוב. ולכל תוספת שלא נמצא לה סימוכין במקור הכתוב, יש היום מנטרה של צידוק יען כי זו ... הלכה למשה מסיני. או בלשון הכתוב : " וְאֹתִי צִוָּה יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים".
"וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל.  יב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:  קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.  יג וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.  יד וְאֹתִי צִוָּה יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:  לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".
ובאקטואלית הימים הללו , נראה שמנהיגנו קצת חסרי אמונה לעומת המנהיג המאמין הדגול. לו היו מקשיבים לדברי משה בפרשתנו אולי היו מתנהלים קצת אחרת. כך מבטיח לנו משה בשם ה' :
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.  לו מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.  לז וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם.  לח לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ--מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת-לְךָ אֶת-אַרְצָם נַחֲלָה--כַּיּוֹם הַזֶּה.  לט וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת:  אֵין, עוֹד.  מ וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים".(שם פסוקים לה עד סוף פרק ד)
מימוש ההבטחות האלוהיות , נתון למנהיגי הדור. על המנהיגות למצוא את חלון ההזדמנות שיוצר בפנינו האל כדי לאפשר לממש את ההבטחות, כך שיתקבלו ע"י העם ועל ידי אומות העולם. כשהרצל חזה את הקמת המדינה היהודית יובל שנים לפני הקמתה, אמרו עליו שהוא יותר הוזה מחוזה ! 
מימוש הבטחת ירושת הארץ. או בלשון ימינו – החלת הריבונות על כל הארץ ועל הר הבית, נראה היום, בעיקר בעיני חסרי האמונה בכוחנו, כמעשה הזוי .  ואולי דווקא אלו המהססים , הפוחדים, וגם אלו המחכים לבואו של "משיח", הם מחוללי הנזקים ההיסטוריים ?!
נזכיר רק את מנהיגי העם היהודי בגולה , אשר במשך מאות שנים עצרו את היהודים מלעלות לארץ ישראל בתירוצים של "מחכים למשיח" !!  ...ולבסוף הגיע "משיח" בדמותו של היטלר !!
היכולת ללמוד מההיסטוריה ולהנחיל את המורשת צריכה להוביל את ממשיכי דרכו של משה ללמוד וללמד את החוקים והמשפטים כדי לקיימם בנחלת אבותינו.


 

לייבסיטי - בניית אתרים